התקווה הישראלית הבאה בטניס שולחן – קבלו את זיו יצחק

הוא מתאמן שישה ימים בשבוע, שלוש עד ארבע שעות בכל יום, זאת ללא קשר לאימוני כושר שהוא עושה בנפרד. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, לאן הוא שואף להגיע, היכן הוא יתאמן בשנה הבאה ומה יגרום לו לארוז את המזוודות ולעבור ולהתגורר באירופה. אה, פרט קטן שהדהים גם אותנו: הוא תושב נתניה והוא רק בן 11. קול השרון בראיון ראשון עם זיו יצחק, התקווה הישראלית הבאה בטניס שולחן
בשעה שגיליון קול השרון יחולק בתיבות הדואר, ימריא זיו יצחק לאליפות הונגריה הפתוחה בטניס שולחן. הוא יעבור דרך הדיוטי-פרי ובכסף של אבא, מאיר, הוא יקנה מתנה לאחותו הקטנה שחוגגת יום הולדת. למרות גילו הצעיר (כיום 11) הוא כבר סומן על-ידי בכירי הענף באירופה. בכל זאת, לא כל ילד זוכה בגיל שמונה באליפות ישראל בטניס שולחן בקטגוריית גילאי 9 ומתקבל לנבחרת ישראל הצעירה בגיל עשר.

בראיון מיוחד לקול השרון מדבר זיו על החלומות, על הדרך להשגתם ועל התקוות. וכן, יש לו גם מה להגיד על התנהלות ממשלות ישראל לדורותיהן בכל הקשור לספורט.

אל ענף טניס השולחן הגיע זיו במקרה. בגיל חמש נסע עם המשפחה לנופש, ושם צפה באביו מאיר משחק. הוא נטל את המחבט ומאז לא עזב אותו. אגב, אבא מאיר, משתדל מה שפחות לשחק מול זיו. בכל זאת, לא נעים להפסיד כל הזמן…

סדר יומו של זיו, תלמיד כיתה ו’ בבית הספר רזיאל, ברור ומסודר. הבוקר, כמו כל תלמיד בישראל, מוקדש ללימודים. את ההפסקות הוא מנצל להשלמת שיעורים. גם סדר יומו משעות הצהריים עד הערב קבוע: שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות בכל פעם, הוא מתאמן אצל מאמנו מיכאל גורביץ’ במועדון טניס שולחן נתניה, ושלוש פעמים בשבוע, גם-כן שלוש שעות בכל פעם, הוא מתאמן במכון וינגייט, במסגרת אימוני נבחרת ישראל. בנוסף, יש לו אימוני כושר עם מדריך אישי ובשבתות הוא מתחרה במסגרת משחקי הליגה ואליפויות ישראל.

(אתה, בסך הכל בן 11. אני לא בטוח שכדורגלנים בליגת העל מתאמנים כל-כך הרבה שעות כמוך. איך אתה מצליח לדחוס זאת לסדר יום. בכל זאת, יש גם חיי חברה

“יש לי חיי חברה וכמובן חברים ואפילו חברה, שגם היא שחקנית טניס שולחן ומתגוררת בחיפה. הכל תלוי בשאיפות ובחלומות, בסדר היום ובסדר החשיבויות. החברים שלי רואים בטניס שולחן סוג של תחביב, ואני רואה בטניס שולחן ספורט אולימפי והמטרה שהצבתי לעצמי (זיו מצביע על תמונה התלויה בחדרו) היא להיות טימו בול הבא, שהוא אלוף אירופה. בשביל זה צריך להתאמן. בארץ, בניגוד לאירופה, אין פנימיות מחוננים מגיל תשע, ולכן אני חייב לעבוד על-פי סדר יום מובנה. בגלל שחשובים לי הלימודים, אני לא מבקש הנחות מהמורה ואני עומד בכל המשימות. תמיד יש זמן, רק צריך לנצל אותו נכון”.

(כרגע בסבב התחרויות הארצי אתה מדורג במקום שני. העובדה שאתה הכי צעיר בקטגוריה מנחמת אותך?
“לא. מקום שני אומר, שיש לאן לשאוף ומי שלא יודע להפסיד וללמוד מהטעויות, לא יידע לנצח ברמות הגבוהות של אירופה. אם אתה שואל אותי לגבי התחושה אחרי הפסד, אז ברור שזה ‘באעסה’. לפעמים, אחרי אימון לא טוב או משחק שהפסדתי אני חוזר הביתה עצבני, ואז אמא שלי אומרת לי ‘בשביל מה אתה צריך את זה?!’. אני עולה לחדר שלי, מסתגר, מנקה את ראש ומתחיל מהתחלה”.

חדרו של זיו נראה בדיוק כמו כל חדר של מתבגר. מצד אחד מיטת נוער ומנגד מחשב ושולחן כתיבה. ובכל זאת הבדל קל: בניגוד לחבריו, בחדרו לא תמצאו פוסטרים של שחקני ברצלונה או ריאל מדריד – אלא פוסטרים של הגיבורים שלו – אלופי אירופה ואלופי העולם בטניס שולחן. הוא עוקב בדריכות אחר משחקים בינלאומיים, לומד את התנועות ובולע ראיונות המתפרסמים עם גיבורי התרבות שלו. גם הוא רוצה, שבדיוק כמו אלוף אירופה טימו בול, גם לו יהיה ליין בגדים על שמו ומשכורות העתק המשולמים באירופה, בארה”ב ובסין, יהיו מנת חלקם של ספורטאי ישראל.

“אותי מממן כרגע אבא, כאשר שתי חברות מקומיות ‘אסטרל שעונים’ וכן ‘אגם היין’ מסייעות באמצעות חסויות. אני מודה להם מאוד, כי אחרת לא הייתי יכול לצאת לחלק מהתחרויות. רק בחצי השנה הקרובה יש לי שלוש תחרויות בינלאומיות באירופה ומחנה אימונים בינלאומי לו אותרתי. במדינת ישראל אין באמת תרבות ספורט ואין השקעה בספורט, לא בגילאים שלי. רק בשנה הבאה אני אוכל להירשם לפנימיית המחוננים של וינגייט. ואם בהמשך, כשאהיה קצת יותר גדול, אצטרך להתקדם עוד, אז יש בכל אירופה פנימיות מצוינות לטניס שולחן, בדגש על גרמניה ושוודיה. זה חלק מהמטרות והיעדים שהצבתי לעצמי”.

(כמה להערכתך אתה “עולה” בשנה להוריך, ומהם הסיכויים בארץ להרוויח ולהתפרנס מענף טניס שולחן?

“כרגע אני “עולה” בסביבות 50 אלף שקלים לשנה, כולל תחרויות באירופה. בארץ יש המון שחקני ליגה שמרוויחים כסף, אבל ברור שבהשוואה לאירופה מדובר בכסף קטן. הבעיה בארץ, וזה נכון לטעמי לכל ענפי הספורט ההישגיים האישיים, שאין תשתיות מתאימות ואין הבנה והכרה בספורטאים מגיל צעיר – מה שקיים בכל העולם. בארץ יש רק כדורגל וגם זה לא משהו”.

(מה אתה מאחל לעצמך ולבני משפחתך?
“אני מאחל רק בריאות ואושר, כי אלה הדברים הכי חשובים בחיים”.

Leave a Reply